מאת עו"ד יוסי הרשקוביץ
בישראל 2020, הגירושין הם תופעה שלא נחשבת חריגה. מאז ומתמיד היו חלק מבני הזוג מתגרשים, אך בשונה מבעבר, הגירושין כיום הם נושא שאינו בגדר 'טאבו', בעיקר בשל השיח הקיים סביבו ובשל שיעור הגירושין הלא נמוך. ובכל זאת, כשבני זוג מקבלים את ההחלטה ופותחים בהליכי גירושין, בהנחה לשניים יש ילדים משותפים, מועברים דמי מזונות עבורם להורה המוגדר "משמורן". על פי רוב, במצב המשפטי הקיים כיום, דמי המזונות האלו ("מזונות ילדים") מועברים מהאב לאם, כדי לכסות את הוצאות המשמורת על הילדים המשותפים.
לא רק מזונות עבור הילדים
מזונות הילדים הם אולי המוכרים יותר בקרב ציבור המתגרשים, אבל כדאי להכיר את המונח "מזונות אישה", ולהבין את משמעויותיו השונות. חלק מהזכויות של האישה במערכת נישואין, על פי ההלכה היהודית, היא קבלת מזונות אישה. מזונות אלו, על פי דין תורה, מגיעים לאישה, כל עוד היא נחשבת נשואה, עד לגירושין.
לעתים, קל לטעות ולחשוב כי מזונות האישה אמורים להיות מועברים לאישה אוטומטית, אך לא כך הדבר. כלומר, אין אין צורך לקבל דמי מזונות, אין חובה על הבעל לשלם אותם. ההבדל המרכזי בין מזונות אישה למזונות ילדים, הוא משמעותי: בעוד שעבור הילדים ברור שהמזונות צריכים להיות משולמים, מזונות האישה יכולים להיות לא משולמים כלל, אך עשויים להיות גבוהים במיוחד. זאת בהתאם לרמת החיים שאליה הורגלה האישה בחיים המשותפים עם בעלה.
מקור divorce1.co.il
מכיוון שתשלום מזונות אישה תלוי מהותית ברמת החיים במהלך הנישואין, קיימת חשיבות עליונה לצורך להוכיח את רמת החיים הזו, בתביעה למזונות. בדרך כלל, אם הבעל סבור שתשלום דמי מזונות גבוהים אינו מוצדק, עליו לספק הוכחות כי רמת החיים אליה הורגלה האישה תואמת את טענותיו. מנגד, אם האישה טוענת לרמת חיים גבוהה, עליה לספק בתביעה הוכחות לכך.
לקיחת מכלול השיקולים בחשבון
המגמה בבתי המשפט כיום, היא לקחת בחשבון כמה שיותר שיקולים, לפני פסיקה של מזונות לטובת האישה. כבר הזכרנו את רמת החיים, וכמוה, במכלול השיקולים, יש מקום גם ליכולת ההשתכרות של האישה. אמנם תשלום מזונות אלו הוא חלק מההלכה היהודית, ואפילו הדין העברי לא מטיל חובה על האישה לעבוד.
ואילו בעשורים האחרונים, המצב בפועל שונה: נשים רבות הן עצמאיות, מנהלות קריירה מצליחה ומשתכרות בהתאם. מצב זה הביא את בתי המשפט להכניס יותר ויותר אל שיקוליו את יכולת ההשתכרות של הנשים. ניקח לדוגמא מקרה שבו אישה, שעבדה במשך כל חייה, סיימה את עבודתה קרוב מאוד לעיתוי הגירושין. בתי המשפט לענייני משפחה עשויים בהחלט להיות סבורים שהיא עזבה את עבודתה משיקולים טקטיים, על מנת לקבל מזונות – ומשכך לפסוק שלא תקבל מזונות אישה.
ניקח דוגמא אחרת: אישה שהייתה מחוסרת עבודה והתמקדה בגידול הילדים המשותפים ברוב שנות הנישואין, אבל מנגד הילדים כבר גדלו ואינם זקוקים להשגחה, וגם האישה היא משכילה ובעלת הכשרה מקצועית מסוימת. בית המשפט ייטה לשקלל, גם כאן, את המכלול הנתונים, בבואו לפסוק מה גובה המזונות ולאיזו תקופה הם ישולמו.
האם למזונות אישה יש השפעה על גירושין?
כפי שציינו, מזונות אלו יועברו מהבעל לאישה כל עוד השניים מוגדרים נשואים. לכן, לעתים, ממניעים טקטיים, הדבר מהווה סיבה טובה לא להתגרש. בתי המשפט בהחלט מודעים לסיטואציה: פסיקה של מזונות אישה גבוהים עלולים למנוע את הגירושין ולהביא למצב מתמשך של נישואין "רשמיים". זו הסיבה שבגינה פוסקים בתי המשפט לא פעם מזונות שגובהם אמור 'ללחוץ' על בני הזוג, כך שתקופת המזונות תהיה מוגבלת ולא תונצח לזמן ממושך. במקרים מסוימים, בתי המשפט אף תוחמים את מזונות האישה לזמן למוגבל, ומפרטים בהחלטתם כי מצופה מהאישה לכלכל את עצמה בפרק זמן זה.
על אף האמור, בבתי הדין הרבניים המגמה בדרך כלל הפוכה: המזונות הנקבעים לאישה, הם על פי כללים הלכתיים – וכך כל עוד בני הזוג נשואים, גם אם אין עילה לגירושין מבחינה הלכתית, ימשיך הבעל להעביר מזונות לאישה. כמו כן, בתנאים ספציפיים, עשויים המזונות להישלל מן האישה. לדוגמא, אם מוכח בבית הדין שהאישה בגדה בבעלה, הוא יחייב אותה בקבלת גט, וייתכן שאף בהחזר המזונות מהיום שבו בוצעה הבגידה.
רוח הפסיקה אינה פסחה גם על זוגות המוגדרים "ידועים בציבור", או אלו שנישאו באופן אזרחי. גם במקרים אלו, ייתכן שיחול חיוב בן הזוג בתשלום מזונות לאישה ("מזונות אזרחיים"). מכיוון שכאן ההגדרות פחות ברורות ואין מועד 'גירושין' כפשוטו, גובה המזונות, משך התשלומים וסוגיות נוספות, כל אלו נתונים להחלטתו של בית המשפט.
