בעל חייב במזונות אשתו כל עוד הם נשואים. הכלל עפ"י ההלכה היהודית הינו כי האישה "עולה עימו ואינה יורדת", כלומר יש להשוות מצבה הכלכלי של האישה לזה של בעלה.
סכום מזונות אישה אמור לכסות את כל צרכי האישה – מזון, ביגוד והנעלה, הוצאות דיור ואחזקת בית, כולל שכר דירה או משכנתא, צרכים נשיים, איפור, חוגים, הוצאות רכב, לימודים וכל שאר ההוצאות אותן הוציאה האישה בעת חייהם המשותפים של הצדדים.
גובה מזונות אישה נקבע הן על פי צרכי האישה, הן על פי הכנסת הבעל מעבודה ומרכוש והן על פי פוטנציאל ההשתכרות של הבעל. אישה שבגדה בבעלה או אישה שעזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת מוכרזת בבית הדין הרבני כאישה מורדת ומאבדת את זכותה לקבלת מזונות אישה.
אם לאישה היתה סיבה מוצדקת לעזיבתה את הבית אזי תהא זכאית למזונותיה. כמובן שאם הבעל עזב את הבית, האישה אינה מאבדת את זכותה לקבלת מזונות אישה. במקרה בו האישה עובדת שמשכורתה והכנסתה מספיקים לה לכיסוי כל צרכיה – היא אינה זכאית לתשלום מזונות אישה .
אם משכורתה של האישה נמוכה והיא הורגלה לרמת חיים גבוהה יותר, מחייב הבעל בתשלום בהשלמת מזונותיה, כאמור לפי הכלל עולה עמו ואינה יורדת.
במקרים בהם הצדדים לא נישאו והם למעשה ידועים בציבור אזי האישה זכאית למזונות אישה כל עוד הם חיים יחד, ולאחר הפירוד היא יכולה לקבל מזונות משקמים/ דמי הסתגלות לתקופה מסויימת.
