ידועים בציבור הם בני זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אך אינם נשואים זה לזה.
הגדרת בני זוג כידועים בציבור היא דרך של המדינה להחיל זכויות וחובות שהמדינה מעניקה לזוגות נשואים, על בני זוג אשר אינם מעוניינים או אינם יכולים להינשא על פי חוקי המדינה. סטטוס הידועים בציבור משמש בני זוג שאינם רשאים להינשא זה לזה, בהתאם לחוקי הנישואים, למשל כאשר בני הזוג הם בני אותו המין, או היות אחד מבני הזוג נשוי לאחר. פעמים רבות סטטוס הידועים בציבור מוחל על בני זוג הרשאים להינשא זה לזה אך אינם מעוניינים בכך, לעתים ללא שבני הזוג מודעים לחובות שסטטוס זה מחיל עליהם.
מבחינות מסוימות זוכים ידועים בציבור (בני מינים שונים ולעתים גם בני אותו המין) לזכויות דומות לאלה של בני זוג נשואים.
הבדל בולט בין מצבם של הידועים בציבור ובין הנשואים הוא חובת ההוכחה. הוכחת קיומם של נישואים היא בדרך כלל עניין של מה בכך, באמצעות הצגת תעודת נישואים שהוציא גורם המוסמך לכך, או על-פי הרישום במשרד הפנים. הוכחת סטטוס של ידועים בציבור מצריכה הבאת עדים המכירים היטב את אורח חייהם של בני הזוג ויכולים לאשר שאכן מדובר בידועים בציבור ולא בחברים טובים בלבד. בעוד שהנישואים מתחילים במועד חד וברור, לא כך המצב ביחס לסטטוס של ידועים בציבור.
עקרונית נקבעו 2 תנאים הכרחיים לקיום המושג ידועים בציבור:
- חיי משפחה – יחסים אינטימיים כשל בעל ואשה המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שקשרו גורלם זה בזו.
- ניהול משק בית משותף – לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא שיתוף בכל צורכי האדם כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים.
הדברים שונים כמובן מזוג לזוג, לפי השוני בגיל, בהשכלה, במקצוע, במזג, השקפת עולמם, מצבם הכלכלי וכיוצא באלה, לכן כל מקרה נדון על פי נסיבותיו הספציפיות.
על מנת להקל על מערכת היחסים בין בני זוג ידועים בציבור, להבטיח את רכושו של כל אחד מהצדדים מפני חלוקה ושיתוף עתידי, רצוי שבין בני הזוג יערכו ביניהם הסכם ממון וחיים משותפים שיבהיר היטב את טיב היחסים בניהם, יקבע את זכותו של כל אחד מבני הזוג בנכסיו, ויקבע את יחסי הזכויות בין בני הזוג ברכוש שיצטבר בעתיד, כך ינצלו בני הזוג מתביעות משפטיות עתידיות.
הסכם לחיים משותפים או לידועים בציבור
במסגרת הסכם חיים משותפים נקבעים הזכויות והחובות אשר בני הזוג מעוניינים לעגן במסגרת הקשר הזוגי שלהם. בפועל הסכם לחיים משותפים יהיה בין זוגות שהחליטו לא להינשא כגון: ידועים בציבור, פסולי חיתון (כהן-גרושה). יתרונו הגדול של הסכם חיים משותפים נעוץ בכך שכאשר בני הזוג מחליטים להיפרד, כל הנושאים הקשורים בפירוד ביניהם מוסדרים בהסכם (כגון: חלוקת רכוש, מזונות ילדים, מזונות אישה, משמורת ילדים, הסדרי ראיה) , וכך הם אינם חשופים לתביעות הדדיות, זה כנגד זו, ולניהול מאבק משפטי ארוך ויקר.
במידה ובני זוג החיים יחד לא חתמו על הסכם לחיים משותפים, אז במקרה של פירוד, יחולו על בני הזוג ההסדרים הרכושיים הקבועים בפסיקה אשר משתנה מעת לעת ומשתנה בין בתי המשפט השונים וכן משתנה בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בן הזוג המבקש לחלק את הרכוש יצטרך להוכיח שהצדדים, בקשר הספציפי, התכוונו לשיתוף רכושי ביניהם, וכוונה זו יש להוכיח מאורח החיים המשותף של בני הזוג. בית המשפט ילמד על כוונה זו של בני הזוג מאופן ניהול הקשר, מאופי מערכת היחסים, מהבטחות ואמירות שנאמרו ביניהם. רמת הוכחה שכזו הינה קשה והעלויות הכרוכות בה יקרות וכן דורשת היא מבתי המשפט להיכנס לפרטים אינטימיים של הצדדים.
היתרון בהסכם חיים משותפים אשר נערך על ידי עורך דין המומחה לדיני משפחה והסכמים מסוג זה, הינו עצום שכן הוא חוסך את הצורך להיכנס להתדיינות משפטית ולהגשת תביעות לבית המשפט, מאחר וכל הנושאים מוסדרים מבעוד מועד, בדרך של הסכמה והבנה בין הצדדים כאשר היחסים בין הצדדים טובים והרמוניים.
