רבים נוטים לחשוב כי להורה המשמורן זכויות עודפות ביחס להורות על ההורה האחר וכי ההורה המשמורן רשאי להחליט החלטות בלעדיות ביחס לילד. אבל כמה הורים, גרושים או בתהליך גירושין יודעים מה הן באמת החובות והזכויות של ההורה המשמורן ?
ראשית, מהי ה"משמורת"? ובמה היא שונה מ "משמורת משותפת?
כיום, בתי המשפט לענייני משפחה נוטים יותר ויותר לכיוון פסיקה של משמורת משותפת ואחריות הורית משותפת וכמעט ואין שימוש במונח "משמורת", אלא "אחריות הורית משותפת".
מאמרים ומחקרים רבים נערכו ביחס למודל ההורות אשר יטיב עם הילדים במצב בו ההורים נפרדים. חוות דעת רבות של מומחים מתחום פסיכולוגיית הילדים אשר אומצו בבתי משפט למשפחה הגיעו למסקנה כי אחריות הורית משותפת היא מודל המטיב עם הילדים ואינו מספק תחושת "עליונות" של הורה אחד על פני ההורה האחר וכן עשוי להפחית את תופעת קונפליקט ה"נאמנויות", אשר לצערנו נתקלים בה לא מעט, כאשר הילדים מצויים בתווך בין הוריהם.
הנחת המוצא היא כי זכותו של הקטין לקשר מיטיב עם כל אחד מהוריו. ולכן בשנים האחרונות אנחנו עדים לכך שבית המשפט לא נוטה לטובת האם כפי שעשה פעמים רבות בעבר, אלא בוחן כל מקרה לגופו וישנם מקרים המצדיקים קביעת משמורת בלעדית לאחד ההורים, כאשר מוכח שזו טובתו של הילד. על מנת לקבל החלטות בדבר המשמורת וחלוקת זמני השהות של הילדים עם הוריהם, בית המשפט נעזר בחוות דעת של עובדת סוציאלית ולעיתים אף מומחים פרטיים ובבחינות מסוגלות הורית.
האם ההורה המשמורן יכול לקבל החלטות בלי לשאול את ההורה האחר?
התשובה לכך שלילית. במדינת ישראל קיים חוק ייחודי הנקרא "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות", והוא מסדיר בתוכו את חובותיהם וזכויותיהם של שני ההורים ומגדיר את שני ההורים כאפוטרופוסים טבעיים לילדיהם.
מכוח היות שני ההורים "אפוטרופוסים", שניהם מקבלים החלטות יחד בנושאים הקשורים בחיי ילדיהם, כגון חינוך, רפואה, ועוד. ההורה המשמורן אינו יכול להחליט על שינוי מגורי הקטין, בלא הסכמת ההורה האחר או פניה לביהמ"ש בתובענה להעתקת מקום המגורים.
ההורה המשמורן אינו יכול להחליט מסגרת לימודית של הקטין – דתית או חילונית, אינו רשאי להחליט על יציאתו של הקטין מן הארץ, אף לא לטיול קצר מועד, בהעדר הסכמת ההורה האחר.
ע"פ חוק הכשרות המשפטית האפוטרופסות, במידה ואין הסכמה בין ההורים על נושאים הכרוכים בחיים של ילדיהם, הם רשאים לפנות לביהמ"ש. לדוגמא, משרדנו הגיש בקשה לביהמ"ש ביחס לניתוח דחוף שהיה על הקטין לעבור באוזן, כאשר האב סירב לחתום ולתת את האישור לביצוע הניתוח. רק בעקבות פנייתנו לביהמ"ש, קיבלה האמא החלטה שיפוטית המאשרת את ביצוע הניתוח לאלתר.
מה מייחד את ההורה המשמורן הבלעדי?
על אף שהורה משמורן בלעדי לא רשאי לקבל החלטות לבדו, ביתו של ההורה המשמורן נחשב מקום מגוריו העיקרי של הקטין. כך גם קופת החולים ומסגרות החינוך יהיו בסמוך למקום מגורי ההורה המשמורן, עד כמה שניתן, כאשר הרישום בפועל ייעשה בחתימה משותפת של שני ההורים. על ההורה המשמורן מוטלות חובות, כאשר העיקרית בהן, היא דאגה לקיומו של קשר הדוק, מכבד וטוב עם ההורה האחר.
האם הורה אחד יכול לקבל אפוטרופסות בלעדית על הילד?
קשה מאד לשלול אפוטרופסות טבעית של ההורה האחר, שכן מדובר במעמד שניתן להורה ברגע בו נולד הילד. במקרים מיוחדים ובנסיבות משמעותיות, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט ולבקש כי ההורה ישמש כאפוטרופוס בלעדי לקטין, כאשר מוכיחים כי לקטין נגרם נזק משמעותי מההורה השני או שחסר שיתוף הפעולה של אותו הורה מונע מהילד באופן ממושך לקבל את הצרכים החיוניים להם הוא זקוק. וגם במידה ואותו הורה לא רואה זאת אלא רואה את המאבק בהורה האחר יהא המחיר אשר יהא אותו ישלמו הילדים.
איך ניתן להבטיח כי ההורה המשמורן לא ינצל את הגדרתו לרעה?
מומלץ לדאוג כי הסכם הגירושין\פירוד יכלול סעיפים אשר יקבעו כי כל החלטה ביחס לקטין תיעשה במשותף. כמו כן מומלץ לכלול מנגנון לקבלת החלטות ולציין כי כל החלטה תיעשה במשותף ומראש ובהעדר הסכמה יפעלו ההורים ע"פ המלצת הגורם הרלוונטי, רופא מטפל כאשר מדובר בהחלטה רפואית, מורה כאשר מדובר בהחלטה חינוכית וכדומה.
עוד חשוב לזכור כי המענקים של הביטוח הלאומי נועדו להקל על שני ההורים, ואילו קבלת המענק בפועל לחשבון האם הוא אך ורק פורמאלי משום שפרטי חשבון האם הם הפרטים שלרוב מעודכנים במאגרי המידע של הביטוח הלאומי.
לורית גורן-גלבוע עו"ד המתמחה בדיני משפחה וירושה ומתמחה במאבקי משמורת וניכור הורי ,
www.geronadv.co.il
האמור אינו בא כתחליף ליעוץ משפטי
