משמורת ילדים – מלאה או משותפת?

0
408
משמורת ילדים – מלאה או משותפת?
מקור pixabay

כאשר עולה שאלה של משמורת על ילדים, או בשמה המקובל כיום זמני שהות, ישנן למעשה שתי אפשרויות: משמורת מלאה או משמורת משותפת. לכל בחירה היתרונות שלה ולכן יש לבחון כל מקרה לגופו ולהחליט מהי הבחירה הטובה ביותר אשר תשרת את טובת הילד.

מי מחליט על זמני השהות?

טרם נצלול לעומקם של הסדרי המשמורת השונים, חשוב להבין מי מקבל את ההחלטה בסוגיה זו. ובכן, כמו בכל ענייני הגירושין, גם סוגיית המשמורת נתונה להחלטה בהסכמה של בני הזוג. ככל שקיימת מחלוקת שהם אינם מצליחים ליישבה, יוכלו לפנות למגשר שהנו עורך דין משפחה בעל הסמכה וניסיון כמגשר בהליכי גירושין. במקרים רבים, מעורבות של צד ניטרלי בעל ידע בתחום וכישורי משא מתן, יכולה להביא את הצדדים לשיח פתוח ולעמק השווה. אם ניסיון זה לא צלח, לא יהיה מנוס מהגשת תביעת משמורת ילדים באמצעות עורך דין גירושין. אז תכריע בעניין הערכאה המשפטית אליה הוגשה התביעה: בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. אין ספק בכך כי טוב יעשו בני הזוג אם יגבשו הסכמה בנושא זה, שהרי טובת הילד היא מה שצריך להיות מונח לנגד עיניהם. כמו כן, לסוגיית המשמורת יש השפעה ישירה על תשלום מזונות הילדים ולכן, כדאי להימנע מהותרת ההכרעה בעניין זה לערכאה משפטית.

הסדרי המשמורת הקיימים

באופן דיכוטומי, ישנם שני הסדרי משמורת ילדים: משמורת מלאה ומשמורת משותפת. במסגרת של משמורת מלאה, ישנו הורה משמורן אחד, אשר הילדים מצויים בחזקתו מרבית הזמן. לעומת זאת, במשמורת משותפת שני ההורים הם המשמורנים, משהם חולקים את החזקה על הילדים באופן שווה או דומה. חשוב לציין, כי מונח המשמורת הוחלף, מאז בע"מ 919/15, במונח זמני שהות, הנקבעים באחוזים ובאופן מדויק יותר, אולם ההבחנה של משמורת מלאה ומשותפת עדיין עומדת בבסיס הדברים. מהו הסדר משמורת ילדים, שמתקיים אצל מרבית הזוגות המתגרשים? ובכן, בשל חזקת הגיל הרך, במרבית המקרים, עוברים הילדים למשמורת מלאה של האמא. זאת משום שכלל זה קובע כי ילדים עד גיל 6, יעברו באופן אוטומטי עם פרידת ההורים לחזקתה של האם. זאת אלא אם האב הוכיח כי האמא אינה כשירה לכך, או כאשר גיבשו בני הזוג הסכמה אחרת במסגרת הגירושין, למשל, משמורת משותפת על הילדים.

משמורת על ילדים – מלאה או משותפת?

היתרון המרכזי בהסדר של משמורת מלאה הוא כי לילדים יש בית מרכזי אחד והורה אחד אשר מקבל את מירב ההחלטות בגידולם. לדעת רבים, יש בכך כדי להעניק לילדים שגרת חיים יציבה יותר אחרי הפרידה. מנגד, יש הטוענים כי משמורת מלאה הניתנת לרוב לאם, יוצרת נתק בין הילדים לבין האב, אשר פוגעת מטבע הדברים בטיבו של הקשר וביכולת של האב להיות הורה פעיל ומעורב בחיי ילדיו. משמורת משותפת משמעה כי הילדים שוהים מחצית מן הזמן אצל כל הורה. היתרון שבהסדר זה הוא כי הילדים זוכים לקשר קרוב ורציף עם שני ההורים והנתק שנוצר במשמורת מלאה בין הילדים לאב אינו מתקיים כאן. מנגד, יש הטוענים כי המעבר בין הבתים והעדרו של הורה דומיננטי אחד, יוצר בלבול בקרב הילדים. לאור זאת, הבחירה בהסדר משמורת על ילדים היא אינדיבידואלית ותיעשה אצל כל זוג בהליך גירושין על פי נסיבותיו:  טיב הקשר בין הילד לבין כל אחד מן ההורים, המסוגלות ההורית של כל הורה, האם הקשר בין ההורים מאפשר לקיים משמורת משותפת, המצריכה קשר תדיר יותר ממשמורת מלאה וכיו\"ב.

השאירו תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here